על האנסמבל |
|
משה יעקובסון
מיסד התזמורת ומנהלה במשך כ-40 שנה
המעבד של רוב היצירות שמנגנת התזמורת

שיר ברכה למשה מאת נתן געש - בית גבריאל - צמח, 28.2.06.
פניה להענקת פרס ישראל למשה יעקובסון המספרת על מפעל חייו
אודות משה יעקבסון
אודות עפרה אלבוחר
|
אנסמבל כלי פריטה שפיה, או בשמו הראשון, תזמורת המנדולינות של כפר הילדים במאיר שפיה, הוקם למעשה בשנת 1950 ע"י נגנים שהיו חניכי כפר הילדים בשפיה שליד זכרון יעקב, שם למדו והתחנכו במשך ארבע או חמש שנים - בית ספר העממי.
לאחר כמה שנים, נהפך לבית ספר חקלאי ובו המשיכו לתיכון.
בין יתר פעילויות התלמידים היה גם לימוד נגינה במנדולינה. המורה, המעבד, כותב התוים ושיטת הלימוד, היה משה יעקבסון.
משה עצמו היה חניך כפר הילדים, שהגיע לכפר בעודו ילד עם מנדולינה וניגן כבר בעת היותו תלמיד מן המנין. לאחר גמר בית הספר עבר משה לתל-אביב, ושם, בנוסף לעבודתו, עסק גם בניצוח על מקהלות וגם בלימוד ניצוח והלחנה. בזמן מלחמת העולם השניה, שמע מנהל כפר הילדים שפיה, שמשה רוצה להתגייס לצבא הבריטי. הוא פנה אליו והציע לו להתגייס למשטרת הישובים העבריים, לשרת במסגרת זו בכפר הנוער ובו בזמן לעסוק בהוראת מוסיקה לילדי הכפר. משה קיבל את ההצעה, הגיע לכפר, ובו קבע את מושבו. משה אסף שרידי מנדולינות שהיו בכפר ובעזרת הנגר שיפץ אותן והביאן לדרגה כזו שאפשר היה לנגן בהן. הוא העביר קול קורא בין ילדי-חניכי הכפר, ולאחר בחינה ומיון החל ללמד את הילדים את תורת הנגינה במנדולינה וכן תאוריה הקשורה למוסיקה ונגינה. כך קמה תזמורת הילדים שבה ניגנו במנדולינה קול ראשון, מנדולינה קול שני, מנדולה שהיא קצת גדולה ממנדולינה (קרובה לויולה), מנדוצ'לו, מנדו בס וגיטרות.
ילדי הכפר התלהבו מהנגינה בתזמורת והקדישו הרבה מזמנם לשינון ולימוד הנגינה. כשגמרו את לימודיהם בבית הספר בכפר, התפזרו ברחבי הארץ. כעבור זמן העביר משה קול קורא והציע לבוגרי התזמורת להתאסף פעם בחודש בתל-אביב, לנגן ולעסוק במוסיקה. ואכן ההענות היתה גדולה. מפעם אחת בחודש זה הפך לפעם בשבוע וכך כבר למעלה מחמישים שנה מתאספת התזמורת על כל נגניה מכל רחבי הארץ, מירושלים, רחובות, חיפה, אשדות יעקב, שדמות דבורה ואזור המרכז בכל יום שלישי בשבוע, במקום קבוע לחזרות. התזמורת מופיעה ונותנת קונצרטים ברחבי הארץ, בקבוצים, בבתי ספר, במושבים, בבתי אבות וכן לקהל הרחב באולמות הקונצרטים. האנסמבל (התזמורת) היה כמה פעמים בסיורים בחו"ל (ארה"ב, אנגליה, גרמניה ועוד), שם השתתף גם בתחרויות בינלאומיות לתזמורות עממיות, ובכולן זכה בפרס הראשון. במשך הזמן התחלפו חלק מהנגנים, היו שפרשו מכל מיני סיבות ובמקומם באו נגנים חדשים שלמדו נגינת מנדולינה בכל מיני מקומות וכן עולים חדשים, בעיקר עם העליה מרוסיה שעל ידי כך גם עזרנו לקליטתם בחברה הישראלית.
משה יעקבסון ניצח על התזמורת כארבעים שנה עד שפרש לגימלאות בשנת 1993 ומסר את שרביט הניצוח לעפרה אלבוחר שהיתה תלמידתו מתחילת פעילותו המוסיקלית בשפיה והיתה כל השנים נגנית ראשונה וסולנית של תזמורת המנדולינות. עפרה ניצחה על התזמורת כארבע שנים ובמאי 1996 עזבה את התזמורת על מנת להתמסר ללימוד ניצוח על תזמורת סימפונית. לאחר שעפרה עזבה, ניצח על התזמורת במשך כמה חדשים מיכאל שלו – אחד מנגני התזמורת, ומשנת 1996 מנצח על האנסמבל רמי בר-דויד. רמי בר-דויד קיבל את הכשרתו המוסיקלית בהדרכת פרופסור צבי קרן מאוניברסיטת בר אילן ופרוםסור אילונה וינצה מהאקדמיה בתל-אביב, כמו כן למד והשתלם בארצות הברית.
ברפרטואר האנסמבל, יצירות קלסיות של מלחינים שונים ומתקופות שונות וכן שירי עמים, אם מהקלסיקה ואם מהפולקלור מרחבי העולם וכמובן משירי הארץ. רובם המכריע של היצירות עיבד לתזמורת המנדולינות משה יעקבסון שממשיך עוד היום ללוות את האנסמבל בהדרכה מרחוק ובהזרמת עיבודים חדשים. האנסמבל הוציא כמה תקליטים ודיסקים שהופצו ונמכרו ברחבי הארץ וקטעים מהם מושמעים ברדיו.
כיום מונה האנסמבל שלושים נגנים, שמנגנים על מגוון הכלים השונים ומתנהל כעמותה ללא מטרות רווח (מלכ"ר). ומקבלת תמיכה ממשרד התרבות וגם מבוקרת על ידו וכן מבוקרת על ידי רשם העמותות הממשלתי. כל חבר בעמותה משלם דמי חבר חדשיים. דוחו"ת כספיים מוגשים לבקורת החברים באסיפה שנתית וכמו כן מוגש דו"ח כספי באופן קבוע למוסדות הממשלה.
שיר הלל לתזמורת שפיה מאת נתן געש
|